מוזיאון גולנימוזיאון גולני | צילום: ד"ר אבישי טייכר
על אנשים ושורשים; מוזיאון גולני

“גולני שלי
היא טורי אנשים
גולני שלי
היא שמות ופנים
מקומות וזמנים
וקולות משונים
השבים ועולים למולי

גולני, גולני שלי…”

כך שר יהורם גאון על גולני. חטיבה מפוארת שהוקמה ב-1948 בצבא ההגנה לישראל.  החטיבה הצה”לית היא המשך, אם כי בגלגול אחר, של פיצול חטיבות מימי ההגנה.  עם כומתה חומה – המסמלת את ההתיישבות ועבודת האדמה. עם דגל צהוב וירוק – המסמל את העמקים והגליל; שם צמחה החטיבה, נטועה בשורשי האדמה הזו, כמו עץ הזית (ויש טוענים עץ האלון) המתנוסס על דגלה- שורשיו עתיקים, נעוצים עמוק עמוק ברגבי האדמה.

ב-1982 הוקם לכבוד גולני אתר הנצחה ומוזיאון. האתר מוקם בצומת גולני. צומת גולני הוא אחד הצמתים הגדולים והמשמעותיים באזור הצפון; רק שהיום, בזכות תמורה ענקית בשינויים שנעשו בכבישי ישראל בשנים האחרונות, כבר אין שם צומת; את הצומת החליף מחלף מרשים, המקל באופן משמעותי על הפקקים הרבים שנוצרו באזור בעבר. אמנם צריך עכשיו להתאמץ מעט יותר כדי לראות את פסל העץ הצהוב המתנשא בתפארתו מעל מה שהיה פעם צומת גולני… אך הקידמה הביאה איתה, בצד הסתרת העץ של גולני, הרבה רווחה לתושבי ומטיילי הצפון.

מה תמצאו במוזיאון ובאתר ההנצחה?

האתר הוא שטח רחב, המשתרע על 60 דונמים, מוקף בנוף השורשי שמסביב. בשטח מפוזרות אנדרטאות שונות ואולם הנצחה עם שמות הנופלים וסיפוריהם האישיים. גבעה סלעית, הנקראת מעלה גולני, מסמלת את אזורי הלחימה. חלקת ורדים, לציון הנופלים הרבים של החטיבה. מבנה בטון שמסמל את מוצב החרמון, בו התנהלו קרבות קשים במלחמת יום כיפור. מעבר בן 12 קשתות, שבו טמונות קסדות. כלי רכב ומשוריינים ששימשו את החטיבה, או שנלקחו כשלל מידי האויב. ועץ זית אחד עתיק ששורשיו נטועים עמוק עמוק באדמה. ממש כמו גולני! גולני שלי…