הר תבור ממערב, הכנרת וקרני חיטין ממזרח ומצפון באופק נראה הר החרמון
מייסדי קיבוץ לביא, מספרים עד היום בהתרגשות כי כך הבינו שזהו מקומם. הם נפעמו ונשבו ביופיו של האזור המופלא הזה.
סיפורם מתחיל אי שם בגרמניה ואוסטריה, ילדים למשפחות יהודיות מבוססות שלאחר ליל הבדולח ניסו למצוא כל מפלט מציפורני הנאצים.
כשממשלת אנגליה הסכימה לקבל ילדים במסגרת ה "קינדרטרנספורט", הורים ראו זאת כאפשרות אחרונה להציל את ילדיהם וכך שלחו ההורים בלב כבד את ילדיהם מגיל 4 עד 16 אל חוף מבטחים, אל הלא נודע.
באנגליה הילדים והנערים נשלחו למשפחות אומנה, הוסטלים ולכפרים בדרום אנגליה, חלקם הצטרפו לתנועת הבח"ד (ברית חלוצים דתיים). במסגרת זו הקימו חוות הכשרה, עסקו בעבודות חקלאות, לימוד עברית, והכשירו עצמם לחיי שיתוף לקראת עלייה ארצה והקמת קיבוץ דתי.
בעודם באנגליה הקימו את "הגרעין האנגלי" ובשנת 1949 עלתה חבורת נערים ונערות על גבעה חשופה בלב הגליל התחתון וכך כותבת ועדת השמות:
" .... החליטה הועדה לקבוע ליישובכם את שם המקום ההיסטורי מתקופת בית שני "לביא". מלבד הצו ההיסטורי מסמל השם לביא את תחיית עם ישראל ותקומת מדינת ישראל בארץ. סמל זה גנוז בפסוק ' ....הן עם כלביא יקום' (במדבר , כג')".
בעמל רב מייסדי לביא הקימו קיבוץ דתי לתפארת המשלב באופן יוצא דופן הווי יהודי, מזג אנגלי וחלוציות ישראלית.
הישוב המוזכר בגמרא בשם "חדא משכנא" הינו יישוב לוויים ששימש כאותו מקום איסוף וחלוקה של תרומות ומעשרות, יישוב זה מכונה לובייה-מערב או אל חירבה.
הגמרא מספרת לנו (ירושלמי, ברכות ט) על שניים שיצאו, אחד מטבריה ואחד מציפורי ופגעו זה בזה ב"חדא-משכנא".
אזכור נוסף ליישוב זה, מופיע בירושלמי (סנהדרין ג): "זה אומר בטבריה וזה אומרים בציפורי באינון דהווה יתיבין ב"חדא משכנא" מן הכא להכא שבעה מילין מן הכא להכא תשעה מילין".
היישוב "חדא משכנא" היה ממוקם בלב הגליל ובמרכזו, בין ציפורי לטבריה ובמרחק שבעה מילין מטבריה ותשעה מילין מציפורי.
לביא היה בין ראשוני הקיבוצים לאמץ לינה משפחתית בשונה מהלינה המשותפת שהייתה סמל התנוע הקיבוצית , והקיבוץ הדתי הראשון לקבל רב לתוכו כדי להנהיג את החיים הדתיים.
בלב הקיבוץ עומד בית כנסת אשר נבנה בסגנון הבנייה שאפיין את בתי הכנסת העתיקים בגליל בתקופת המשנה, ולצידו בית מדרש מפואר, שניהם מהווים מקום התכנסות ללימוד תורה ויהדות.
בלביא התפתחו מגוון תחומי עיסוק –
ענפי חקלאות שונים כגון גידולי שדה, מטעים, רפת עדר בקר ולולים
מפעל גדול ומוביל בתחומו לייצור רהיטים וארוני קודש לבתי כנסת בארץ ובחו"ל
וכמובן מלון לביא – המשמר את חזון המייסדים ואת מסורת הקיבוץ ומאפשר לאורחים מישראל ומהעולם להגיע ולספוג אווירה יהודית-קיבוצית-ישראלית.
במרחק קצר מהמלון תמצאו את יער לביא, קרני חיטין ומתחם נבי שועייב- כולם אתרי טיול מבוקשים.
מלון לביא מציע מגוון אולמות כינוס בגדלים שונים, אוכל איכותי, עשיר וכשר למהדרין וחנייה בשפע.
בין מתקני המלון בית כנסת, מועדון ילדים, חדר כושר ושלל פעילויות ברוח הקיבוץ.
מייסדי קיבוץ לביא, מספרים עד היום בהתרגשות כי כך הבינו שזהו מקומם. הם נפעמו ונשבו ביופיו של האזור המופלא הזה.
סיפורם מתחיל אי שם בגרמניה ואוסטריה, ילדים למשפחות יהודיות מבוססות שלאחר ליל הבדולח ניסו למצוא כל מפלט מציפורני הנאצים.
כשממשלת אנגליה הסכימה לקבל ילדים במסגרת ה "קינדרטרנספורט", הורים ראו זאת כאפשרות אחרונה להציל את ילדיהם וכך שלחו ההורים בלב כבד את ילדיהם מגיל 4 עד 16 אל חוף מבטחים, אל הלא נודע.
באנגליה הילדים והנערים נשלחו למשפחות אומנה, הוסטלים ולכפרים בדרום אנגליה, חלקם הצטרפו לתנועת הבח"ד (ברית חלוצים דתיים). במסגרת זו הקימו חוות הכשרה, עסקו בעבודות חקלאות, לימוד עברית, והכשירו עצמם לחיי שיתוף לקראת עלייה ארצה והקמת קיבוץ דתי.
בעודם באנגליה הקימו את "הגרעין האנגלי" ובשנת 1949 עלתה חבורת נערים ונערות על גבעה חשופה בלב הגליל התחתון וכך כותבת ועדת השמות:
" .... החליטה הועדה לקבוע ליישובכם את שם המקום ההיסטורי מתקופת בית שני "לביא". מלבד הצו ההיסטורי מסמל השם לביא את תחיית עם ישראל ותקומת מדינת ישראל בארץ. סמל זה גנוז בפסוק ' ....הן עם כלביא יקום' (במדבר , כג')".
בעמל רב מייסדי לביא הקימו קיבוץ דתי לתפארת המשלב באופן יוצא דופן הווי יהודי, מזג אנגלי וחלוציות ישראלית.
הישוב המוזכר בגמרא בשם "חדא משכנא" הינו יישוב לוויים ששימש כאותו מקום איסוף וחלוקה של תרומות ומעשרות, יישוב זה מכונה לובייה-מערב או אל חירבה.
הגמרא מספרת לנו (ירושלמי, ברכות ט) על שניים שיצאו, אחד מטבריה ואחד מציפורי ופגעו זה בזה ב"חדא-משכנא".
אזכור נוסף ליישוב זה, מופיע בירושלמי (סנהדרין ג): "זה אומר בטבריה וזה אומרים בציפורי באינון דהווה יתיבין ב"חדא משכנא" מן הכא להכא שבעה מילין מן הכא להכא תשעה מילין".
היישוב "חדא משכנא" היה ממוקם בלב הגליל ובמרכזו, בין ציפורי לטבריה ובמרחק שבעה מילין מטבריה ותשעה מילין מציפורי.
לביא היה בין ראשוני הקיבוצים לאמץ לינה משפחתית בשונה מהלינה המשותפת שהייתה סמל התנוע הקיבוצית , והקיבוץ הדתי הראשון לקבל רב לתוכו כדי להנהיג את החיים הדתיים.
בלב הקיבוץ עומד בית כנסת אשר נבנה בסגנון הבנייה שאפיין את בתי הכנסת העתיקים בגליל בתקופת המשנה, ולצידו בית מדרש מפואר, שניהם מהווים מקום התכנסות ללימוד תורה ויהדות.
בלביא התפתחו מגוון תחומי עיסוק –
ענפי חקלאות שונים כגון גידולי שדה, מטעים, רפת עדר בקר ולולים
מפעל גדול ומוביל בתחומו לייצור רהיטים וארוני קודש לבתי כנסת בארץ ובחו"ל
וכמובן מלון לביא – המשמר את חזון המייסדים ואת מסורת הקיבוץ ומאפשר לאורחים מישראל ומהעולם להגיע ולספוג אווירה יהודית-קיבוצית-ישראלית.
במרחק קצר מהמלון תמצאו את יער לביא, קרני חיטין ומתחם נבי שועייב- כולם אתרי טיול מבוקשים.
מלון לביא מציע מגוון אולמות כינוס בגדלים שונים, אוכל איכותי, עשיר וכשר למהדרין וחנייה בשפע.
בין מתקני המלון בית כנסת, מועדון ילדים, חדר כושר ושלל פעילויות ברוח הקיבוץ.
